ההסטוריה של המשחק, אבל בקטנה
המשחק 21 קיים כבר כמה מאות שנים ויש הטוענים שהיה משוחק בחצרו של המלך לואי ה 15 בצרפת של שנות ה 70 של המאה ה 18.
המשחק הגיע לאמריקה רק שנים מאוחר יותר, בעזרת המתיישבים הארופאים ובהם הצרפתים.
אבל עזבו את הצרפתים, מיגל דה סרוונטס (כן, ההוא שכתב על דון קישוט) כתב יצירה כ 100 שנים מוקדם יותר על שני רמאים שמרמים באופן כללי, ובמשחק בשם 21 בפרט, בסיביליה שבספרד.
בינינו, אף אחד לא באמת יודע איך ואיפה נולד המשחק ועד תחילת המאה ה 20 הוא היה עוד אחד מהמשחקים שקזינו מציעים.
הרעיון במשחק של תשלום מוגדל עבור קלפים מסויימים שיוצאים לשחקן (כמו מה שיש היום שבו שילוב של אס עם קלף ששווה 10 נותן תשלום של 1.5 על ההימור), היה קיים לאורך כמה וריאציות של המשחק לאורך השנים, אבל בכל מקרה, בוריאציה כזו או אחרת, יהיה נפוץ יותר או פחות, היה זמין למבקרים בקזינו.
רק בעשורים האחרונים נעשו כמה פריצות דרך בפיצוח המשחק ולכן למעוניינים להעמיק ממליץ לחפש במנועי החיפוש השונים. ברשותכם, אתמקד כאן בהסטוריה היותר מאוחרת של המשחק.
בסוף שנות ה 50 של המאה הקודמת פרסמו 4 חוקרים מאמר בשם "The Optimum Strategy in Blackjack".
המחקר הראה שניתן לנסח את השאלה אם למשוך עוד קלף או לא (גם עבור פיצול הכפלה וכו'), כמשוואה מתמטית של חישוב תוחלת הרווח (פונקציה של הסיכוי לנצחון X ההחזר על הנצחון), וכיוון שיש מספר סופי של אפשרויות לכל ערך קלפים אז ניתן לחשב הסיכוי לנצחון של הדילר לעומת השחקן ולהיפך (ערך קלפים גבוה יותר/ יעברו את 21 ויישרפו).
זה אומר שיש מהלך אחד, ואחד בלבד שהוא נכון מתמטית לכל יד אפשרית במשחק שמביא את תוחלת הרווח המירבית.
מתוך סט המשוואות האלו גזרו את הטבלה המוכרת כיום כאסטרטגיה הבסיסית שאומרת מה הכי נכון לעשות לפי סך ערך הקלפים אצל השחקן לעומת ערך הקלף החשוף של הדילר.
כמה שנים אחר כך, נחשף למאמר פרופסור למתמטיקה בשם אד ת'ורפ (Ed Thorp). פרופ' ת'ורפ לקח את המחקר לשלב הבא ולאחר קריאת העבודה הוא נסע לוגאס לטיול ושיחק (על פי ראיונות שערך הוא הפסיד את כל הכסף שלקח אבל למד המון).
במקביל למשחק הוא שם לב לתופעה שקלפים שחולקו לא השתתפו בידיים הבאות עד לערבוב החפיסה מחדש, כלומר, ידיים עתידיות תלויות בקלפים שיצאו קודם לכן.
כשחזר מהחופשה, הוא בחן מה המשמעות של הסרת קלף אחד מהחפיסה על תוצאות הידיים השונות ואז הכניס את הנתונים למחשב (שנות ה 60, כן ?) והופה, ספירת הקלפים נולדה.
בשנת 1962 הוא פרסם את רב המכר Beat the Dealer ומאז ההסטוריה השתנתה כי הוכח שבהתקיים תנאים מסויימים, משחק הבלקג'ק מציג יתרון לשחקן ולא לבית.
האגדה מספרת שאחרי שפיתח את השיטה לספירת קלפים הוא לווה כסף מהמאפיה בשביל לבחון את התיאוריה. לכאורה כמובן.
פרופ' ת'ורפ הוא חבר בהיכל התהילה של הבלקג'ק (יש דבר כזה) ונחשב לאבא הרוחני והסנדק של ספירת קלפים.
לאחר שהספר יצא, פתאום כולם חשבו שניתן לנצח את הקזינו, והמונים שטפו את המשחק בניסיון להכות את הבית.
גם בתי הקזינו נלחצו ושינו את החוקים, כמו למשל לערבב הקלפים בתדירות גבוהה יותר.
מה שקרה הוא שבעקבות שינוי החוקים אנשים הפסיקו לשחק ובנוסף, כאשר מערבבים קלפים, זה אומר שלא משחקים והקזינו מפסיד כסף.
מהר מאוד הקזינו שינה החוקים חזרה אבל מה שמעניין הוא שאנשים עדיין הפסידו והסיבה היא שלמדו את השיטה באופן חלקי בלבד ויישמו אותה לא מספיק טוב, אבל שפכו הרבה כסף במשחק, כך שבסיכום הקזינו רק הרוויח.
רק מעטים באמת יישמו את כל הכללים והרוויחו, אבל מאז בתי הקזינו למדו הנושא והם לפעמים אוסרים כניסה על שחקנים שסופרים קלפים כי הם לא אוהבים להפסיד. די הגיוני כשחושבים על זה.
מאז נולד עוד שדרוג והוא משחק של קבוצות, ככה שבמקום שחקן אחד שסופר ומעלה או מוריד את ההימור בהתאם לספירה, עכשיו יש כמה שחקנים שכל אחד מהם לוקח חלק אחר בפעילות ואז קשה יותר לעלות עליהם (תראו את הקבוצה של MIT שעשתה מזה התמחות).
לאורך השנים נולדו שיטות שונות לספירת קלפים, אבל העקרון בכולם זהה. קלפים שיוצאים במהלך משחק, משאירים תמהיל קלפים שנותר למשחק שמשתנה בהתאם ויכול להשפיע על תוחלת הרווח לשחקן לעומת הבית.
ההבדלים בין שיטות הספירה השונות, הם איך עוקבים אחרי הקלפים שיוצאים ומה עושים עם המידע.
כיום בלקג'ק הוא אולי משחק הקזינו הנפוץ ביותר (או שני רק לפוקר) ואני לא מכיר קזינו שלא מציע אותו בווריאציות השונות.
גם הוליווד תפסה טרמפ על ההצלחה של המשחק (ויש לי סרטון בנושא) ויש את הסצנה האייקונית בסרט איש הגשם, הסצנה בסרט בדרך לחתונה עוצרים בווגאס וכמובן הסרט 21 שמבוסס על סיפור אמיתי.
